אני יודעת מה אני רוצה.
אפילו יודעת איך.
אבל זה פשוט לא קורה...

פועלת יותר באומץ! פחות דוחה פעולות. לא נכנסת ללופים של "האם זה הכי טוב", פשוט עושה.. מוכנה לפעול גם בצורה פחות מושלמת.

אני אישה מהממת ולא צריכה להרשים אף אחד.. פחות צורך לרצות.

שאני ראויה, שמגיע לי... להגיד בקול את מה שאני חושבת. וזה משהו ממש גדול אצלי.

מרגישה מול עצמי שינוי מאד משמעותי.. גיליתי שאם אני רוצה, יש לי את היכולת להתנתק ולהיות עם הילדים לגמרי. משהו שמעולם לא היה..

כל החיים אני בציפייה למה תהיה התוצאה, ופתאום למדתי להנות מהדרך. ומשהו שאני מרגישה שהשגתי: להגיד לא בלי נקיפות מצפון.

סוף סוף עשיתי את הרישיון, משהו שרציתי המון זמן, וגיליתי שזה לא כזה נורא. כל מה שחוסם אותי זה מבפנים... זו ההחלטה שלי.

היכולת לפתוח דברים ולא להתחרבש איתם.. לנסח מה באמת מנהל אותי. להבין מה קורה אצלי בתור אישיות ואיך להתקדם משם..

להסתכל על עצמי במבט מכיל ולא שופט.. היכולת לעבוד על עצמי, לראות את המקומות הפנימיים ולא לברוח.

למדתי שאני מדהימה ומהממת. שאני יכולה להיות אסרטיבית ואני אגיע לשם.. אני יכולה לנהל עסק ולהרוויח הרבה.. לא הכל חייב להיות 100 אחוז.

בגובה העיניים. היית גמישה, פתוחה ורוצה להקשיב, מה שעזר לי מאוד.. וגם הרגשתי כמה אכפת לך, והתחשבת בי ובזמנים שלי..

פעם כשאנשים נתנו לי ביקורת הייתי נופלת ולוקחת קשה, חושבת על זה כל היום. היום אני מצליחה להתנתק ולנהל דיון לא מעורבב רגשית.

יש לי את היכולת לשנות ולהיות פחות מקובעת.. זה לא נורא להיות קצת יותר אסרטיבית, ביחד עם נחמדה.. אני יכולה לנסוע לחופש גם אם לא הכל יהיה מושלם..

לשחרר. לא להיות שולטת ב-100 אחוז על הכל.. פחות צריכה את התדמית המושלמת.